התנגדות לתמ”א 38-שיקולים להענקת מלוא זכויות הבניה

התנגדות לתמ”א 38-שיקולים להענקת מלוא זכויות בניה: אמצעי לחיזוק מבנים או מכשיר להתחדשות עירונית.

האם על ועדה מקומית לתכנון ובניה לאשר פרויקט חיזוק (תמ”א 38) בהיקף זכויות בניה שעולה על עלויות החיזוק (יוצג במאמר כ’מכשיר להתחדשות עירונית’) או שעל הוועדה המקומית לתכנון ובניה לאשר פרויקט חיזוק בהיקף זכויות בניה בשווי ערך החיזוק (יוצג במאמר כ’אמצעי לחיזוק מבנים’).

זוהי סוגיה מורכבת שבצידה שיקולים רבים שכן בידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה הסמכות להקנות זכויות בניה בערך העולה בהרבה על הנדרש לצורך חיזוק ובכך להרחיב ולהוסיף יחידות דיור בעיר מבלי להידרש לפיקוחה של הועדה המחוזית לתכנון ובניה.

הערה – הועדה המחוזית מאשרת את התב”ע המקומית – היא תכנית המתאר המקומית, אותה הציעה הועדה המקומית לתכנון ובניה ותוספת זכויות בניה לפי תמ”א 38 מוסיף על ההיקף המאושר בתב”ע המקומית.

תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה (תמ”א 38) אושרה בשנת 2005 ונועדה לחיזוק מבנים שההיתר לבנייתם ניתן לפני 1980 מפני רעידת אדמה. הכלי המרכזי שתמ”א 38 העמידה כתמריץ לביצוע חיזוק אותם מבנים הוא תוספות בנייה, באופן שיותיר החזר עלויות ואף רווח ליזם הבנייה.

אלא שתמ”א 38 העניקה לועדות התכנון המקומיות שיקול דעת רחב בקביעת תוספות הבנייה המותרות, מבלי שקבעה הוראות ברורות ומחייבות שימנעו עומס מיותר על תשתיות, שינוי אופיין של שכונות וחלוקה שוויונית של תוספות הבנייה המותרות. או לסתירה אפשרית בין היתרי הבנייה המוענקים לפי תמ”א 38 לבין היקפי הבנייה המותרים לפי הוראות תכנית מתאר מחוזיות.

תמ”א 38 גם לא הציעה מנגנון שיאזן ויווסת בין הצורך לחזק מבנים, המחשב את עלות החיזוק ומותיר רווח ליזם ולבעלי הדירות באותם המבנים, ובין זכויות תושבים במבנים סמוכים אחרים וצרכי השכונה. תמ”א 38 קבעה (בסעיפים 21 ו-22) כי הועדה המקומית מוסמכת לשלול הענקת זכויות לפי התמ”א 38 “אם מצאה משיקולים תכנוניים, או אדריכליים, נופיים, כושר נשיאה של תשתיות, כי יש לסרב לבקשה להיתר או אם מצאה כי תוספת הבניה צריכה להיבחן במסגרת תכנית שתסדיר עניינים נוספים”.

החלטות הועדות המקומיות עת הן מאשרות היקפי בניה מקסימליים, גם כאשר היקפים אלו אינם נדרשים לצורך היתכנות כלכלית של פרוייקט החיזוק באותו הישוב, מחדדים את הצורך לקבוע מנגנון ברור ושקוף שיאזן בין הצורך לחזק מבנים קיימים ובין קביעת מדיניות ארצית ועירונית אשר תשלב בין תוספת מקסילמלית של יח”ד/ היקפי בניה כתמריצי חיזוק מבלי להידרש לתכנון מקומי אחר מהקיים.

על מנגנון זה לבחון מהו היקף התמריצים הנדרש לצורך היתכנות כלכלית של חיזוק מבנה זה או אחר ולמנוע הענקת תמריצים עודפים המהווים תוספת יחידות דיור (תושבים נוספים המכבידים על תשתיות קיימות) שלא לצורך. ויסות זה יאפשר לוועדה המקומית לתכנון ובניה לתכנן את היקף יחידות הדיור בהתאמה לתשתיות הקיימות בעיר.

בעת”מ 25854-01-18, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה נ’ ועדת ערר מחוזית – מחוז מרכז, סברה  השופטת ורדה מרוז כי יש לבחון את מכלול הזכויות המוענקות ואת הפער הבעייתי בין תכליתה של תמ”א 38 להיערכות נאותה בפני רעידות אדמה לבין האינטרס הפרטי של בעלי הדירות למקסם את רווחיהם ולשפר את מצב דירותיהם. פסק הדין דחה חיזוק פרויקט במסגרת תמ”א 38 ברעננה בו התבקש היתר להריסת בניין חד-קומתי והחלפתו בבניין בן 5 קומות ובו 8 דירות, ברחוב צר וחד סטרי בו מצויים מבנים בני קומה אחת עד שתי קומות.

השופטת מרוז ציינה, פסקה 31:

“עולה מן המקובץ, כי האינטרס המוגן על ידי תמ”א 38 אינו האינטרס הפרטי של בעלי הדירות להשיא את רווחיהם ולשפר את מצב דירותיהם, אלא שמדובר באינטרס ציבורי להיערכות נאותה לתרחיש של רעידת אדמה. עניינם של בעלי הדירות בשיפור מצבם, באמצעות הענקת התמריצים הכלכליים ליזם, אינו חלק מתכליתה של תמ”א 38, אלא הוא פועל יוצא של האינטרס הציבורי לחיזוק המבנים, ומדובר באמצעי בלבד להשגת מטרה זו”

(פסקה 31).

 

גם בערר (ת”א) 6150/17, אהרונוביץ חנן ואח’ נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חולון, קבעה יו”ר ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה – מחוז תל אביב, עו”ד אפרת דון יחיא, כי אין להעניק את מלוא תמריצי החיזוק: “מבלי להביא את התשתיות העירוניות לכדי קריסה ואת אלה שיתעוררו לבקש את מימושה של התמ”א מאוחר יותר (וככל הנראה בהם המימוש פחות כדאי) לשלילה מוחלטת של אפשרות זו”.

בהליך אחר, בערר (ת”א) 6150/17, אהרונוביץ חנן ואח’ נ’ הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חולון, התייחסה יו”ר הועדה לבקשה לחיזוק (באמצעות הריסה) מבנה חד-קומתי ובו דירה אחת בחולון והחלפתו בבניין בן 4.5 קומות בן 10 יחידות דיור, ובו גם מרתף חניה:

מספר יחידות הדיור שניתן להוסיף בתחומי העיר מכוח תמ”א 38, בדרך של תכנון נקודתי הוא בהכרח מוגבל, וזאת לאור הצורך בקיומם של תשתיות, לרבות מענה ציבורי לכל יחידות הדיור, שיבטיחו איכות חיים נאותה בעיר, זאת בהינתן שבכלל מסגרת ההיתרים לפי תמ”א 38, לא ניתן לייצר תוספת ומענה של תשתיות ושטחי ציבור.

 

… לאור האמור, אכן ראוי בעינינו שהמשיבה (הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חולון ) תפעל בהתאם למדיניות תכנון הנובעת מבדיקות מקצועיות. שכן כל קביעה אחרת תוביל בהכרח לפגיעה בשוויון, שהרי ככל שמאושרות בקשות מסוימות בצפיפות גבוהה יותר, הרי שלא יהיה מנוס אלא לסרב בעתיד גם לבקשות עם צפיפות בנייה סבירה.

(שם, פסקה 22)

 

לפיכך, על ועדות התכנון המקומיות לאמץ מנגנון ויסות תמריצים שיאזן את היקפי הבנייה המותרים לפי תמ”א 38. מנגנון זה ימנע העמסה מיותרת של היקפי בנייה על תשתיות קיימות באופן העלול למנוע חיזוק מבנים אחרים וימנע מתן היתרים לפי תמ”א 38 עד הכנת התשתיות ושטחי ציבור התואמות לקליטת תוספות הבנייה, ביניהן כבישים, מבני ציבור, גנים ותחבורה ציבורית.  

התנגדות לתמ”א 38-מדריך להגשת התנגדות

התנגדות לתמ”א 38-מדריך להגשת התנגדות. התנגדות לבקשת היתר לחיזוק או לבקשת היתר להריסה

התנגדות לבניה במסגרת תכנית חיזוק –  תוגש על ידי כל מי שנפגע מכוח בקשת ההיתר שהוגשה. עיקר ההתנגדויות המוגשות הם אלו:44298531 - image of condo on afternoon with sun set
.

אם כן, כאשר מהלך הבניה עומד בפני אישור, נדרש לפרסמו באופן כזה שמי שרואה עצמו נפגע ממהלך בניה זה, יוכל להגיש את התנגדותו לכך.
מוסד ההתנגדות הנו מאבני יסודות דיני התכנון והבניה בישראל ואוגד בחובו זכות בסיסית המתירה לנפגע להיות שותף לשינויים במהלכי הבניה הנדרשים, ככל ושינויים אלו יאושרו במסגרת התנגדותו.
הגשת התנגדות למהלך הבניה המתבקש היא אמנם זכותו של כל תושב אולם עליו לעמוד במסגרת לוחות זמנים נוקשה וכן להציג נימוקים תכנוניים אשר יצדיקו את קבלת התנגדותו.
בפני המתנגד עומדת האפשרות להגיש ערר, ככל והתנגדותו לא התקבלה או התקבלה בחלקה.

התנגדות לתמ”א 38 – נושא התנגדות: זכויות בניה

היקף זכויות הבניה הוא הנושא המהווה את הנדבך העיקרי בהתנגדות למהלך הבניה והמתנגד יידרש במסגרתו לבחינה מדוקדקת של בין היתר: חישוב שטח החלקה או האיזור עליו מתוכננת הבניה, חישוב היקף הבניה המותר, חישוב היקפי הקלות מותרות, התחשבות בשטחי ציבור סמוכים, עצים ומתקנים אחרים הקיימים על גבי החלקה או האיזור עליו מתוכננת הבניה ועוד ועוד. ניתן למנות על נושא זה תתי נושאים רבים. חלקם יוצג להלן:
סל הזכויות הקיים ואפשרות ניודו – במסגרת ההתנגדות יש לבחון את היקף סל הזכויות המצוי נכון למועד הגשת ההתנגדות. סעיף זה אוגד בחובו את יתר סעיפי פרק זה.
הקלות – הקלות מתוך הגדרות תכנית הקובעת את היקף הבניה או את מפרט מהלך הבניה, מאפשרת ‘תזוזה’ מתוך הקבוע בהוראות התכנית לצורך התאמת הבניה המוצעת להוראות התכנית. הקלות הם למעשה בקשת היזם לבנות ‘קרוב’ לאופן שנקבע בתכנית החלה על החלקה. מרבית התכניות מגדירות מהי הקלה ומהי סטייה ניכרת מתכנית אשר מחייבת להגיש את אותה בקשה להיתר כ’תכנית מפורטת’ – מהלך תכנוני קפדני יותר המלווה בתנאים רבים יותר לצורך אישורו.
סוג התכנית החלה על החלקה – תכנית נפחית או תכנית הקובעת את היקף הבניה המותר.
קווי בנין – הקבועים בתכניות החלות. קווי הבניין מאפשרים גמישות תכנונית היוצרת מרווחים בין מבנה למבנה. מרווחים אלו מאפשרים לפעול בעתיד לצורך שינויים אדריכליים כמו גם אורח חיים סביר בכל אותו זמן – הן מבחינת אווריריות החלקות הן מבחינת פרטיות יחידות הדיור.
מס’ קומות – אשר ניתן לבנות. גידול במספר הקומות ללא תכנון מרחבי מקיף עלול להוביל ליצירת מגדלים אשר ניתן להשוותם בקלות ל’מגדל בבל’. צמיחת מגדלים אלו מתוך המרחב העירוני מעיבה על הסביבה הקרובה בהיבטים רבים. נושא חשוב לאין שיעור בו חובה להתחשב הוא מנהרות הרוח שיוצרים אותם מגדלים ואשר מונעים אפשרות גידול צמחייה ו/או חדירה של קרני שמש ישירות. ככל שהמגדל יהיה גבוה יותר כך השפעתו על המרחב הסמוך תהיה גדולה יותר. רצוי מאוד לפזר את המגדלים על פני מרחב עירוני גדול ככל שניתן ובכך לשלב את כלל אוכלוסיית האיזור בנשיאת הנטל שבמגורים בקרבת מגדלי מגורים מסוג זה.
חשוב מאוד לזכור כי עלויות תפעול של מגדלי מגורים עלולים לגרום להוצאות כבירות לבעליהן. מחקר מעניין מאוד בנושא בעיית התחזוקה של מגדלי מגורים שופך אור על השיקולים אשר יש להביא בחשבון טרם תכנון מגדלי מגורים מעל 16 קומות – מערכות תפעול מגדלים אלו יקרות מאוד וקיים צורך להביא בחשבון את עלויות החלפת מתקנים אלו. עלויות שנאמדות כשווה ערך לעלות דירה או שתיים מתוך אותו מגדל.
לקריאה נוספת בנושא מרתק זה ניתן (ורצוי) לעיין במחקרי המרכז לחקר העיר והאיזור של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים של הטכניון, בראשות פרופ’ רחל אלתרמן.
גובה המבנה – שניתן לבנות בהתאם לתכניות החלות. ראו פרק ‘מס’ קומות’ שלעיל
שטחים עיקריים – אופן חישוב השטחים העיקריים המותרים לבניה והאם ניתן לנייד שטחים אלו. שטחים אלו הם בעיקרו של דבר השטחים שנועדו למגורים וכן נלווים להם, אף אם הם מוגדרים כחלקם שטחי שירות.
שטחי שירות – אופן החלוקה לשטחי השירות ומהם הנושאים הכלולים בשטחי השירות והאם ניתן לנייד זכויות של שטחים אלו. שטחי השירות הם סה”כ השטחים שנועדו לקיים את כל חלקי המבנה שאינם לצורך מגורים. עליהם נמנים בהגדרה גם חלק משטחים עיקריים – הכל לפי הגדרות התכנית אשר חלה על החלקה עליה בנוי אותו מבנה.
שיפועים – מהלך בניה נדרש על חלקה משופעת עלול לזכות את בעליו בזכויות יתר.

התנגדות לתמ”א 38 – קווי בניין

 אמנם נושא זה נדון במסגרת הפרק הקודם, אולם השפעתו אינה חלה רק על היקף זכויות הבניה כי אם גם על האפשרות להקים גינות בשטח שנוצר או להגביל אפשרות בניה מצד דיירי מבנים סמוכים, כמו גם השפעה על רוחב שבילים ודרכים. היקף החלק בו עושים שימוש כלל דיירי הבית המשותף ובו הם מציבים את מתקניהם, יושפע גם הוא ממרחקי קווי הבניין. ככלל, ככל שקווי הבניין מאפשרים שטחים פתוחים בין גבול המגרש ובין גבול המבנה, אורח חיי הדיירים יהיה גבוה יותר.
קו בניין הוא המרחק בין גבול החלקה ובין השטח עליו ניתן לבנות.

עיצוב אדריכלי
פרק זה עוסק בנושא השנוי במחלוקת מבחינת התנגדות למהלך הבניה המוצע. עיצוב מהלך הבניה והתאמתו למרחב הסמוך נדרש בד”כ על ידי דיירי המקום, המתנגדים. אולם, יוזם הבניה מעוניין בד”כ ליצור עיצוב אדריכלי ייחודי אשר ימשוך תשומת לב וכתולדה מכך יבליט את המבנה ויבדיל אותו מהסביבה. האיזון הנדרש ע”י רשויות התכנון יאפשר בד”כ קבלת מהלך בניה ייחודי אך לא ייחודי מידי, בהתאם לסביבה הקרובה. לדוג’ בשטח שיפוט עירוני, יהיה קל יותר לתכנן מהלך בניה ייחודי אשר עיצובו יאושר ע”י רשויות התכנון המקומיות. אולם, בסביבה בה הבניה אחידה, יהיה קשה לאשר מהלך בניה החורג בעיצובו מהנורמה הקיימת.

התנגדות לתמ”א 38 – תשתיות

הכבדה על תשתיות המקום והמרחב הסמוך הנה טענה אשר עולה במרבית כתבי ההתנגדות, ומהווה נושא חשוב לאין שיעור במסגרת אישור מהלך הבניה, המקומי, בעיקר.
ככל והמהלך הבניה הנדרש עוסק בבניה לאחר הפשרת קרקעות בנגב, ברי כי התשתיות שיידרשו לצורך כך נבחנו ותוכננו במלואן. אולם, כאשר מהלך הבניה עוסק בבניה באיזור קיים, הרי שיהיה צורך לבחון את מידת השתלבות מהלך הבניה באותו איזור מבחינת תשתיתית:
 רוחב כביש וכן רוחב סיבוב – בהתאם לתקן: מכונית, רכב חילוץ וכיבוי, תחבורה ציבורית ועוד…
רוחב מדרכה.
מערך חנייה – מס’ מקומות חנייה קיימים ונדרשים והצהרת מהנדס רשות לתאימות הנחיות משרד התחבורה – סוג מתקן החניה והשוואתו להוראה האוסרת על חישוב תקן חניה עפ”י מתקן מכני וכן מס’ מקומות חנייה במתקן, רדיוס סיבוב, רמפת המתנה וכיוצ”ב.
ביוב וניקוז – יבחנו יכולת קיבולת של הנ”ל אך גם מידת עמידותן ויכולתן לשאת את אותה קיבולת חדשה או ישנה לעניין פרק הזמן המתוכנן.
חינוך – קיום מתקני חינוך בסביבה הקרובה – גני ילדים ובתי ספר ומוסדות חינוך משלים אחר.

 

התנגדות לתמ”א 38 – מטרדים

מהלך הבניה הנדון יבחן אף על ידי המטרד שהוא עלול ליצור לתושבי המקום:
הסתרת אור השמש – מטרד זה יבחן בהתאם למגבלה החדשה שנוצרת בעקבות מהלך הבניה. בידי הנפגע האפשרות להיפרע מהמפגע באמצעות הגשת תביעה לפי ס’ 197 ו/או תביעה אזרחית.
התאמה עיצובית ואדרכילית – התאמה לאופי המקום והמרחב הסמוך חיונית לצורך אישור מהלך הבניה הנדרש. חריגה יכולה להוות נימוק המצדיק את שינוי עיצוב מהלך הבניה הנדרש. הנדרשת.
פגיעה בפרטיות – בניה במרחקים קצרים, במיקום חלונות ופתחים שלא עפ”י התקן, עלולה ליצור מפגעי פרטיות קריטיים.

התנגדות לתמ”א 38 – ערבויות וכתבי שיפוי

מהלך בניה נדרש עלול להצדיק העמדת ערבות או כתבי שיפוי אשר יאפשרו לנפגע להיפרע בבוא העת מנזקיו, ככל שאלו יתגבשו. המתנגד יוכל לדרוש זאת מרשויות הרישוי השונות, ככל ודרישה זו תהיה מוצדקת ביחס להיקף הבניה המתבקש, יקבלו רשויות הרישוי את דרישה זו.

התנגדות לתמ”א 38 – סיכום

הנושאים שנדונו לעיל הנם הנושאים העיקריים המרכיבים כתב התנגדות למהלך בניה, כהגדרתו בראש המאמר.
נושאים אלו אינם ממצים כלל ועיקר והמתנגד למהלך הבניה נדרש לבחון ולנתח את תכנית הבניה הנדרשת ביחס לפגיעה הנטענת על ידו.
ניסוח כתב ההתנגדות אינה מלאכה קלה. אולם ניסוח זה חשוב לאין ערוך ועלול להשפיע על האפשרות כי המתנגד יוכל לערור על ההחלטה של הועדה המקומית לתכנון ובניה אשר תדון בהתנגדות שלו.
חשוב מאוד לבנות את האסטרטגיה אשר תאפשר את הצגת הנושאים המרכיבים את עיקרי הפגיעה הנטענת באופן כזה שלא יימנע מהמתנגד לשוב ולדון בהם במהלך משא ומתן עם יוזם התכנית ו/או במסגרת ערר ו/או במסגרת הליך מנהלי.
המתנגד למהלך הבניה יגיש את טענותיו בפירוט ובליווי תצהיר תומך בהתנגדות וכן יציג את עיקרי מקורותיו עליהם הוא מסתמך לצורך קבלת ההתנגדות.
קיימת חשיבות לאופן הצגת ההלכות הקיימות ביחס למצב התכנוני בתחום השיפוט הנדון בכלל וביחס לאיזור הספציפי בפרט.

הערה חשובה: כל מי שהתנגדותו נדחתה יוכל להגיש תביעה לירידת ערך לפי סעיף 197. זכות זו עומדת אך ורק ביחס לבקשות היתר לחיזוק (תמ”א 38) או ביחס לתכנית.

התנגדות להיתר בניה

התנגדות להיתר בניה

התנגדות להיתר בניה

התנגדות להיתר בניה מוגשת לועדה המקומית לתכנון ובניה לאחר שפורסמה בקשת ההיתר. ההתנגדות הנה ביחס לבקשות להיתר בניה (בסטייה ניכרת, לשימוש חורג, תוך הקלה) או בקשות לשימוש חורג. 

התנגדות להיתר בניה מוגשת לועדה המקומית לאחר קבלת הודעה בדבר אותה בקשת היתר. האופן שבו מפורסמת בקשת היתר לבעלי הזכויות בקרקע הנפגעת משתנה מרשות מקומית אחת לרעותה. ככל ונפגע מוצא עצמו מאחר את מועד הגשת ההתנגדות לאותה בקשת היתר כיוון שזו לא באה לידיעתו, עליו לנמק זאת באופן שניתן להוכחה. לאחר קבלת ההתנגדות תדון הועדה המקומית בבקשה ובהתנגדות, דיון זה לא תמיד נערך במעמד הצדדים. בקשת היתר בבית המשותף או בקרקע המצויה בבעלות משותפת מצריכה קבלת הסכמה מצד בעלי הזכויות האחרים להליך הבניה שמוגש. היעדר הסכמה מחייבת בנימוקים תכנוניים ככל וזו נדונה בפני ועדות הרישוי והתכנון השונות.

התנגדות להיתר בניה – סוגי התנגדות

שמוגשת במועד לוועדה המקומית לתכנון ובניה יכולה לעכב את מהלך הבניה המתבקש, באופן מוצדק או שלא, אולם הזכות העומדת לנפגע היא שהתנגדותו תובא בפני חברי הוועדה המקומית לתכנון ובניה בבואם לדון באחת הבקשות האמורות. זו זכות בסיסית השמורה לכל בעל זכות בקרקע הרואה עצמו נפגע מאותה בקשת היתר.

יש להבחין בין סוגי התנגדויות שמקורם הוא קנייני או תכנוני. כל מחלוקת הנעוצה בעניינים תכנוניים תידון במסגרת הסמכות המוקנית לוועדה המקומית או לועדות לתכנון ובניה המוסמכות, אולם אם ההתנגדות תהיה במישור הקנייני לחברי הוועדה אין סמכות לדון בהתנגדות ומחלוקת מסוג זה תתברר בבית המשפט המוסמך. חברי הוועדה יבקשו לבחון אם אחת הבקשות מוגשת ומתוכה עולה עילה קניינית במקרקעין האמורים. על החלטות הועדה המקומית ניתן להגיש ערר לועדה המחוזית לתכנון ובניה, וביהמ”ש עלול לקחת בשיקוליו את העובדה שערר על החלטת הועדה המקומית לא הוגש לועדה המחוזית טרם הגשת העתירה לביהמ”ש.

התנגדות להיתר בניה – סיכום

כאשר נדרשת הגשת התנגדות לאחת הבקשות: (1)היתר בניה; (2)שימוש חורג; (3)הקלה;

רצוי להפריד בין הסיבות להגשת ההתנגדות ולהבין האם מקור ההתנגדות הוא קנייני או תכנוני. בהתאם לכך ניתן להתכונן כראוי להליך מנהלי או שיפוטי. ההלכה קובעת כי יש למצות את ההליכים התכנוניים בטרם פתיחת הליך בביהמ”ש המוסמך, וביהמ”ש לא ידון בהליך אשר ניתן לדון בו, על פי כללי הסמכות העניינית, במסגרת ועדות התכנון.

להמשך קריאה בנושא משלים – ועדת ערר לתכנון ובניה

להמשך קריאה על הנושאים המרכיבים כתב התנגדות להיתר בניה – התנגדות לתמ”א 38 או בקשת היתר לבניה או תכנית מפורטת

ועדת ערר לתכנון ובניה

ערר והתנגדות להיתר בנייה הם זכויותיו של כל מי שרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדה מקומית לתכנון ובניה. יש לזכור כי לנפגע גם הזכות לפנות לביהמ”ש על מנת לחלוק על החלטת הועדה המקומית. ועדת הערר המחוזית תדון בערר, בהתאם למועדים הקבועים בחוק, אולם לא בכל נושא תדון ועדת הערר – במידה והתכנית לגביה הוגשה התנגדות תואמת את התכנית ואינה נדרשת בהקלה או סטייה נכרת או תוך שימוש חורג, אזי על המתנגד לפתוח בהליך בביהמ”ש. על העורר להבחין פעם נוספת בין הנושאים הקנייניים אשר ידונו ככללם בביהמ”ש ובין אלו התכנוניים אשר ידונו בפני ועדת הערר, כמו גם האם היתר הבניה נמסר זה מכבר והבניה החלה או שמא הועדה המקומית עתידה להנפיקו.

ועדת ערר לתכנון ובניה תדון בערר לאחר הגשתו על ידי הנפגע מהחלטת הועדה המקומית לתכנון ובניה. על כתב הערר לתאר הנושאים התכנוניים נשוא הפגיעה הנטענות, באופן מדויק. עררים והליכים רבים נדחים משום שהוגשו שלא בפני הערכאה המתאימה וזכות הנפגע עלולה להיאבד. 

ועדת ערר לתכנון ובניה תדון בסוגיות המובאות לפתחה במסגרת ערר על החלטות הוועדה המקומית לתכנון ובניה בנושאים הבאים:

24 שעות

במקרים דחופים

03-6012464

 

© כל הזכויות שמורות 
המידע המוגש באתר AS IS ערוך לנוחיות המשתמש בלבד. אין לעשות כל שימוש בתוכן המוצג ללא קבלת אישור מראש ובכתב.

חלמיש עורכי דין
דוא"ל: office@halamish-law.co.il 
כתובתנו: קרליבך 10 תל אביב
קומה 2, מיקוד 6473001

טלפון:03-6012464 פקס:03-6830069

logo

מפת אתר
Call Now Button
WhatsApp chat